לאחר לימוד מעמיק של מסכת חולין במסגרת ישיבתינו

הלכות הוצאה ביום טוב, מה נכלל בגדר הוצאה

 תקשיב! אי אפשר לפסול את כל הכשרויות. ולהטיל

אמירת תיקון חצות בין שבועות לתשעה באב |

מי הם השרידים של עשו בימינו? | פינוי

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

בספר בית דוד על הלכות שחיטה (סימן ט"ל

אמנם לענין יין נסך כמאה מחכמי ירושלים לפני

הזדמן לידי מאמר שהתפרסם באחד מכתבי העת של

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

מהפרשה הזאת לומדים הרבה דברים, דרך סיפור לכאורה

שחט לו חכם צדקה את היונים בחצר בית הכנסת, ולפתע נשמעה שריקה ופגז התפוצץ סמוך אליהם. נאנח חכם צדקה והודיע ליהודי כי השחיטה נפסלה, שכן מן הסתם מחמת הבהלה נגרמה שְׁהִיָּה הפוסלת את השחיטה.

דבר ראשון צריך לדעת שגם בדגים מסוימים יש

מתי יש אפשרות להקל בזמנינו לכבס במכונת כביסה

שיער אדם אסור באכילה, וכן שיער של בעל

פסק הרמ"א באבן העזר (סימן ה' סעיף י"ד)

יש לעשות להם מבחנים על החומר הנלמד עם